טובע, הוא נושם

      טוֹבֵעַ, הוּא נוֹשֵׁם מַיִם חַיִּים   נַרְקִיס שֶׁלִּי, בַּסּוֹף הִתְרַגַּלְתָּ. צִמַּחְתָּ זִימִים בְּצִדֵּי צַוָּארְךָ, וּמַחֲלִיק מַטָּה מַטָּה,   הִשְׂתָּרַעְתָּ בֵּין גִבְעוֹלִים וּמַיִם. וְהַהֵד הָיָה לְגַל וְהַבָּבוּאָה לְמָקוֹם, וְהִבַּטְתָּ וְהִבַּטְתָּ וְהִבַּטְתָּ   אֶל שְׁמֵי פְּנֵי הַמַּיִם וְשׁוּב קָפַצְתָּ – הַחוּצָה, אֵלַי.   וְהָרַעַם חָזַר לִהְיוֹת הַשֶּׁקֶט, הַמַּיִם – לִהְיוֹת מָסָךְ, הָעַיִן – לְשַׁיִשׁ. … המשך לקרוא טובע, הוא נושם